מבוא לסוציולוגיה שיעור 8
סטייה
חברתית
ההנחה שאינה סוציאלוגית היא שסטייה מתבצעת על ידי אנשים שונים כאשר
ההסבר הסוציולוגי מחפש את ההסברים החברתיים לסטייה. כל חברה דורשת מחבריה מידה
מסויימת של קונפורמיות. ברב המקרים אין צורך לאכוף את הכללים והחוקים של החברה
מאחר ואנו מצייתים להם. למדנו אותם בתהליך הסוציאליזציה והם טבעיים לנו.
סטייה על פי הסוציולוגיה - הפרה ברורה של נורמות תרבותיות - מהפרת
נורמות יומיומיות ברמת הדיבור והלבוש ועד עבירות.
פשיעה - עבירה על נורמות חברתיות המעוגנות בחוק הפלילי. פשיעה הינה מקרה
פרטי של סטייה חברתית כאשר. אנו מתייחסים יותר בחומרה לסטייה כזו ופחות לסטייה
ברמת ההתנהגות היומיומית.
ישנן סטיות שקשורות לתכונות של אנשים או להתנהגות של קבוצות. יש אנשים
המשוייכים לקטגוריות מסויימות והקטגוריה נחשבת לסוטה. למשל, אנשים שחיים בעוני,
קשישים, אנשים עם מוגבלות.
פיקוח חברתי - תגובת החברה לסטייה חברתית. ישנן תגובות פורמאליות - מאסר, קנס,
וישנן תגובות שאינן פורמאליות - חרם, סטיגמה.
הסטייה מוגדרת על ידי החברה והיא תלוית תרבות וזמן. דבר הנחשב
סטייה בחברה אחת בזמן מסוים יתכן ולא יהיה כזה בחברה אחרת. החברה מגדירה את הסוטה
ואת התגובה לסטייה.
הסברים היסטוריים שונים
באירופה במאה ה-19 תפסו סוטים כאנשים רעים מטבעם שיש להעניש אותם. מחקרים בזמן זה
הדגישו את ההסבר הביולוגי לפשיעה. אני מחשבה זו היה צ'זארה לומברוזו והוא בדק אלפי
אסירים והגיע למסקנה שלאסירים מבנה גוף אחר מלאחרים. טען שאסירים נמצאים בין האדם
לקוף מבחינה התפתחותית - הושפע מדרווין. הועלו גם הסברים אישיותיים שלא התייחסו
לאספקטים פיזיולוגיים, אך כן אלמנטים בתוך האדם עצמו המסבירים סטייה- הסברים
פסיכואנליטיים, מבנה אישיותי.
לסטייה 3 מאפיינים עפ"י הסוציולוגיה
1.
הגדרת
הסטייה משתנה בהתאם לנורמות תרבותיות. סטייה הינה דבר יחסי ובעלת הקשר חברתי. יחסיות
תרבותית - הסטייה הינה יחסית לתרבות בה היא מתרחשת. התאבדות ביהדות לעומת
החברה היפאנית - קמיקזה.
2.
אני
הופכים לסוטים רק כאשר אחרים מגדירים אותם כך.
3.
עוצמה
חברתית דרושה לקביעת הנורמות והחוקים וגם לצורך הפרתם. לפי מרקס חוק הינו מכשיר של
בעלי הכוח לשמור על האינטרסים שלהם.
סטייה בראי הפרדיגמות הסוציולוגיות
·
סטרקטורליזם
פונקציונאלי - סוטים מפרים את המוסכמות התרבותיות. הסטייה בהקשר זה יכולה להיחשב
כדיס-פונקציה. לעומת זאת, לפי דורקהיים הפונקציה שממלאת הסטייה היא:
1. להבהיר את הגבולות
המוסריים של החברה. הסטייה היא חלק בלתי נפרד מהתהוות המוסר- אין רע בלי טוב. הפשע
והתגובה אליו שומרים דיון חי לגבי הטוב והרע.
2. התגובה של החברה לסטייה מגבירה ומשמרת את הסולידריות החברתית.
תחושת לכידות כנגד הסטייה.
3. סטייה ופשיעה מעודדים שינוי חברתי. הסטייה מעוררת מו"מ ומתוכו
ייתכן שהחברה תחליט להזיז את גבול הסטייה ותרחיב את גבולות הנורמה.
4. הפחתת קונפליקטים כפועל יוצא של העלאת לכידות חברתית.
·
האיטראקציה
הסימבולית - תנסה לברר למה הפרט מקבל יחס של סוטה על ידי סביבתו באופן דיפרנציאלי
מאחרים.
תיאוריית התיוג - סטייה וקונפורמיות נובעים בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות שלנו
ולא מההתנהגות עצמה. תהליך התיוג קשור למסוגו של גופמן - הגדרת המצב. הסטייה קשורה
לאופן בו אנו קוראים סיטואיה חברתית ברגע מסוים. בהקשר ובזמן מסוים אנשים יפרשו
התנהגות של אדם מסוים כסוטה. האדם המוגדר כסוטה מתחיל להתנהג כסוטה וההגדרה מעודדת
אותו לפעולה. אדווין למר דיבר על סטייה ראשונית ומשנית. הסטייה הראשונית
היא ההתנהגות הסוטה עצמה. לפי למר החשוב הוא התגובה לסטייה הראשונית כי היא שתקבע
את הסטייה המשנית - הסטייה העתידית. תתרחש הפנייה של הסטייה ותטמע
בהתנהגות. יכול להיות שיתקיים מצב של "נבואה שמגשימה את עצמה".
הדברים הללו הוכחו מחקרית. דימוי סטאטוס וסטריאוטיפ - סטריאוטיפ היא התפסות
לתכונה כלשהי של הפרט וכך אנו מתייגים.
רוברט מרטון (מפורט בסיכום
מהספר)
·
הזדהות
עם ערכים ומטרות חברתיות
·
היכולת
להשיג מטרות אלו באמצעים לגיטימיים ממוסדים
·
5 דפוסי התנהגות:
v
קונפורמיות
v
חדשנות
v
ריטואליזם
v
נסיגה
v
מרד
גישת הקונפליקט החברתי
המערכת הנורמטיבית משקפת את יחסי הכוח בחברה, אי שוויון. משרתת את
הקבוצות החזקות. עולה השאלה מי מגדיר את הנורמטיבי. פרדיגמת הקונפליקט גורסת
שהאליטות הן שמגדירות סטייה מתוך האינטרסים שלהם של שימור הכוח. חוקים ונורמות הן
אינם טבע אלא פרי יצירתו של הכוח האנושי.
פוליטיקה של הסטייה - לקבוצות חברתיות חזקות יש את היכולת להגדיר
סטייה. הקבוצות נלחמו על משאבים והחברה מחולקת על פי החלוקות הללו. נקודת מבט
פוליטית פמיניסטית תבחן כיצד החקיקה משרתת את קבוצת הגברים. מנגונוני
הפיקוח=התגובות החברתיות לסטייה. התגובות הללו שולטות במערכת המשפט, בתגובות
ציבוריות בלתי פורמאליות. תיוג של אדם כסוטה לא קורית מאליה, אלא מתוך אינטרסים.
סיכום על שלושת בפרדיגמות מופיע במצגת ובספר (משוניס).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה