מבוא לסוציולוגיה - שיעור 2
דיסיפלינה
מדעית מנסה להסביר תופעות בעזרת תיאוריה. תיאוריה אינה מתבססת על
ההיגיון בלבד אלא גם על נתונים וניתנת לבחינה אמפירית. היא הסבר שיטתי עם היגיון
פנימי הבאה להסביר תופעות שונות ומנסה להיות הסבר כולל לתופעה מסויימת. תיאוריה
בוחנות את המציאות באופנים שונים, למשל, ישנן תיאוריות שבוחנות מציאות באופן
אובייקטיבי וישנן כאלו שבאופן סובייקטיבי. לכל תיאוריה שפה משלה, כלומר המושגים
הנגזרים מתוך התיאוריות והגדרותיהן. דורקהיים הוא הראשון בהשתמש בסטטיסטיקה בהקשר
של סוציולוגיה (התאבדות בהקשר חברתי). הוא טען שעקב שינוי בסדר חברתי היו קבוצות
שהושפעו באופן שהוביל אותם לכדי התאבדות.
פרדיגמה - תסריט
של החברה המכוון את המחשבה אודות החברה. בתוך הפרדיגמה קיימות תיאוריות והיא
מותאמת לפרדיגמה בה החוקר משתמש.
שני קריטיריונים
דרכן בוחנים את החברה (בעזרתם ממיינים את הפרדיגמות):
1.
קונצנזוס- החברה
כמקום שיש בו הסכמה אל מול קונפליקט- העולם כזירת קרב.
2.
סטרקטורלית,
מבנה חברתי - הסתכלות על המבנה החברתי, כוחות גדולים בחברה קובעים את גורל האדם
והחברה אל מול פונקציונליסטית, פעולה
חברתית - תפקידו של הפרט בתוך המערכת החברתית.
פונקציונליזם מבני
פרדיגמה זו רואה את החברה כקונצנזוס וכמבנית. רוברט מרטון
וטלקוט פרסונס הם אבות הגישה הזו. גם דורקהיים קשור לפרדיגמה זו. החברה הינה
מערכת מורכבת שכל חלקיה פועלים יחדיו לקראת מטרה אחת שהיא קידום סולידריות ויציבות
חברתית. חיינו מכוונים ע"י מבנים חברתיים החותרים לקונצנזוס והם מעצבים את
התנהלות המשפחה, מוסכמות חברתיות... שמירה על הסדר החברתי וההרמוניה. הפעולים
עפ"י הפרדיגמה הזו הם הסוציולוגים הפונקציונליסטיים. ראשית הם בוחרים כיצד
החברה מתפקדת ואיזה תפקיד המערכות שבה והפרט ממלא בשמירה על הקונצנזוס. הדימוי
המרכזי של התיאוריה הזו הינו גוף האדם שכל אחד מחלקיו ממלא תפקיד בהתנהלות המערכת
בכללותה.
על פי קריטריון זה לכל חברה 4 צרכים:
·
סולדריות
חברתית. בסיס ערכי משותף המובילים לתחושת השייכות והסולידריות.
·
אינטגרציה
חברתית. התיאום בין תתי המערכות הקיימות בחברה. כאשר אין תיאום מתרחש שינוי
והמערכת צריכה למצוא איזון חדש. תמיד יהיו שינויים מקבילים בין גורמים על מנת
לייצר את התיאום. דוגמה: לפני המהפכה התעשייתית אנשים גרו בכפר אך המהפכה גרמה
לשינוי במבנה המשפחתי עקב עיור. משפחה הפכה ממשפחה של דורות רבים למשפחה גרעינית. מרטון
אמר שכל דפוס חברתי יכול להשפיע על כל אדם בצורה אחרת. באותו מבנה יכול להוות
פונקציות שונות לפרטים השייכים לאותו מבנה.
הוא מתייחס לפונקציות הגלויות והסמויות (לרב פונקציה שאינה מכוונת).
דוגמה: הפונקציה הגלויה של סטייה חברתית היא משהו שמתנגד לחברה וחותר תחתה. באופן
סמוי ניתו להתייחס אליה כמשהו מלכד חברה כי כולה באופן אחיד מגנה את התופעה. מרטון
התייחס גם לדיספונקציות - תוצר לוואי שלילי כלשהו, השפעות לא רצויות
של דפוס חברתי מסויים. דוגמה: השמרנים הפוליטיים בארה"ב טוענים שקיימות
אוניברסיטאות המהוות חממה לתפיסות שמאלניות אידיאולוגיות. לרב נעשה בזה שימוש
ע"י שמרנים ימניים.
·
מוסדות
חברתיים המגדירים את מטרות החברה - מוסדות פוליטיים.
·
מוסדות
העוסקים בייצור וחלוקה של משאבים - מוסדות כלכליים.
*תמיד בוחנים מהי הפונקציה של המערכות ומה קורה כהפונקציה אינה
מתממשת, כשיש קלקול כלשהו? התשובה היא שהמערכת תתאזן מחדש לכדי הרמוניה. החברה היא
יישות יציבה ומלכודת. בשנות ה-60 הפרדיגמה הזו שלטה, אך כיום השפעתה הולכת ונחלשת
כי יש כלפיה ביקורת רבה - מנציחה מצבים של אי-שוויון. איך אפשר להכליל את
כל החברות כאשר קיימות חברתות רבות. צווין שמרני הרואה את החברה כמשהו מאוד שלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה