מבוא לסוציולוגיה - שיעור 5

אינטראקציה חברתית בחיי היומיום

הבחינה של נושא זה מחייב ניתוח מיקרו, ניתוח של יחסים בין אנשים. המציאות היא יציר אינטראקציות אנושיות ואנחנו מייצרים את החברה.

אנטראקציה חברתית - התהליך דרכו אנשים פועלים ומגיבים זה לזה.

תיאוריית התפקיד

האינטראקציות הייחודיות פועלות בתוך מסגרת חברתי, מבנה חברתי.

·         סטאטוס - מיצב חברתי. עמדה חברתית של מישהו ברגע נתון. לכל סטאטוס יש  חובות וזכויות ויש ציפיות מהפרט מתוקף הסטאטוס שלו. הוא מהווה מרכיב חשוב בזהות שלנו. יש לנו סטאטוסים קבועים המלווים אותנו בכל סיטואציה (מין, גזע...).

·         סטאטוס מפתח / בולט - סטאטוס חברתי אשר מאפיל על כל יתר הסטאטוסים שאדם מקיים. למשל: אדם עם מוגבלות, אדם שעבר עבירה. כל יתר הסטאטוסים נמחקים בתפיסה החברתית. זהו סטאטוס שלפעמים לא נולדים איתו. כמו כן, הוא תלוי סביבה ותרבות.

·         סטאטוס שיוכי - אליו אנו נולדים והוא אינו ניתן לשינוי. הדברים הינן ברי שינוי ונתונים לפולמוס סוציולוגי. למשל: שינוי מין כיום הוא שיוכי אבל עם השנים יתכן שייחשב שהישגי. הכל תלוי בתפיסה חברתית כשנכון להיום לא משנים את מינו של אדם בתז לאחר שינוי.

·         סטאטוס הישגי - אליו הגענו, הניתן להגיע אליו והוא אינו נתון.

·         מערך סטאטוסים - כל הסטאטוסים שיש לאדם בזמן ובמצב נתונים. מתקיימת טענה שככל שהחברה יותר מודרנית לאדם יש יותר סטאטוסים כי הציפיות עולות במערכות שונות.

·         תפקיד - הביטוי הדינאמי של הסטאטוס. מערכת הציפיות מאדם הנמצא במצב חברתי מסוים. ההתנהגות המצופה מאדם בעל סטאטוס מסויים. מערכת של זכויות וחובות של שחקן חברתי בסטאטוס מסוים. זוהי חלוקה תיאורטית מאחר ובפועל התפקיד מגיע אוטומאטית עם קיום הסטאטוס.

·         מערך תפקידים - כל התפקידים הקשורים לסטאטוס מסוים.

·         קונפליקט בין תפקידים - תפקידים שונים עשויים להתנגש. למשל: מרצה שרוצה להיות בבית עם ילדיו אבל עובד. ככל שלאדם מערך סטאטוסים גדול יותר כך גדל הסיכוי לקיומם של קונפליקטים.

·         קונפליקט תוך תפקידי - מתייחס למתח בין ציפיות או דרישות ממישהו ממשלימי התפקיד. השונים. משלימי תפקיד - אנשים אחרים בסיטואציה מולם אנו נמצאים במצב חברתי מסוים. לכל אדם בתפקיד יש כמה משלימי תפקיד באותו התפקיד.

·         מתח תפקידי - מאותו סטאטוס עשויים להיווצר מתחים מתוך התפקיד עצמי מעצם איך שהוא בנוי.

ההבנייה החברתית של המציאות

ג'ורג' הרברט מיד - יש לנו יכולת תמרון בתוך התפקיד המוכתב לנו ויכולים להיות ביטויים התנהגותיים רבים. התהליך היצירתי באמצעותו אנשים מעצבים את המציאות נקרא הבנייה חברתית של המציאות באמצעות אינטראקציה חברתית. זהו פיתוח של האינטראקציה הסימבולית לפיה החברה נבנית מלמטה, החיים הם מה שקורה בין אנשים. בכל אינטראקציה חברתית מתקיים מו"מ אודות מהי המציאות. ברב המצבים מתקיימת הסכמה חלקית בנוגע למציאות. למרות ההסכמה הזו כל משתתף תופס אותה קצת אחרת בהתאם לכוונות ואינטרסים שונים. כמו כן, המציאות דינאמית ומשתנה. אנשים במרכז המציאות כי כל הזמן עסוקים בפרשנות ובתגובה בהתאם לפרשנות. כישנה טעות בפרשנות אנו מנסים לעשות תיקונים שיהלמו את המציאות.

מיד עסק גם בנושא החיברות. הוא קישר בין הסובייקט לחברה והבחין בין שני חלקים של העצמי:

I- אני

ME- ממני

אינטראקציה חברתית מחייבת אותנו לראות את עצמנו בעיני האחר, איך האחר רואה אותי. מה אדם חושב שאחרים חושבים עליו.

קולי דיבר על "האני במראה". הדימוי העצמי של אנשים מבוסס למעה על איך שאנשים מאמינים שאנשים חושבים עליהם.

ניתוח דרמטורגי -  הצגת העצמי. המונח הומצא ע"י ארווין גופמן. אמר שבזמן אינטראקציה חברתית יש התנהגות הדומה למחזה, אנשים הם שחקנים. ניתוח זה מאפשר לראות את הסטטוסים והתפקידים באור מעט שונה. הסטטוס הוא כמו איזושהי דמות במחזה. התפקיד הוא התסריט, הוראות הפעולה. המשחק של השחקנים, האנשים, הוא הצגת העצמי וזאת במטרה שיתפסו אותנו באופן מסוים.

ניהול רושם - כל אחד מאיתנו עסוק בניהול הרושם שהוא מותיר בעיני האחרים ובשימורו והכל תלוי בכישרון הבימתי שלנו. דגש על הרושם הראשוני. תפיסה צינית של בני האדם כיצורים מניפולטיביים.

הגדרת המצב.