מבוא לסוציולוגיה שיעור 1
בתוך
המון שלו משהו במשותף נמצא קבוצות שיש להם במשותף. נשאלת השאלה מדוע אנשים השייכים
לאותה הקבוצה מתנהלים או מרגישים באופן שונה? מדוע במקום שונה בסיטואציה דומה
אנשים מרגישים רגשות שונים? אלו רק חלק מהשאלות הניצבות בפני הסוציולוגים.
מהי
סוציולוגיה?
סוציולוגיה
הינה מערכת דעת המנסה לתת הסבר למציאות החברתית.
היא שונה ממערכות דעת אחרות מאחר והיא דיסיפלינה מדעית (בניגוד לדת,
פילוסופיה, אידיאולוגיות למיניהן). ההבדל נעוץ בכך שהמדע בבסיסו ספקני ואינו מקבל
אמירות על המציאות כפי שהן. דוגמה: ישנה דעה שזוגות שאינם מצליחים להביא ילד
לעולם, לאחר אימוץ יצליחו להביא ילד ביולוגי. מדען לא יקבל את הקשר בין הדברים
כהווייתם. מדען יאסוף נתונים אודות התופעה ויבדוק אמפירית (ידע מבוסס תצפיות) את
הקשר ורק אז יגיע למסקנות. פילוסופיה הינה מדע ממדעי הרוח לעומת הסוציולוגיה
השייכת למדעי החברה.
הסוציולוגיה
מנסה להסביר תופעות כמו תרבות, אינטראקציה חברתית, מערכות חברתיות (משפחה, תרבות,
ממשל). לוגוס=הבנה, חכמה, ידע, סוציו=חברה. החברה כוללץ קבוצות אתניות, ארגונים,
מוסדות, ממשל, משפחה וכן הלאה. הסוציולוגיה מביאה בחשבון את הקשרים הנוצרים בין
בני אדם ומנסה להבין כיצד הקשרים הללו משליכים על ההתנהגות של אותם אנשים ושואפת
להבין התנהגות חברתית. ישנן פריזמות שונות בהן ניתן לבחור בהסתכלות הסוציולוגית.
המשותף הוגדר ע"י מילס כדמיון או העדשה הסוציולוגית. כולם יוצאים מאותה
נקודה כלפי החברה ולא משנה מה בוחנים. ההתבוננות דרך העדשה הסוציולוגית מאפשרת
לסוציולוגים לבחון מהם גורמי ההשפעה על התנהגויות, עמדות ותרבויות.
ההיסטוריה
של הסוציולוגיה
הסוציולוגיה
החלה להתפתח מסביבות המאה ה-19 בעקבות שינויים שחלו בחברה בעקבות המהפכה התעשייתית
שגרמה לטלטול בחברות רבות שהיו קודם לכן יציבות. למשל, תהליכי עיור מאסיביים
והערים הפכו לצפופות. החברה הפכה ליותר אנונימית ומנוכרת. גם האמונה בדת ובאלוהים
כמשליט סדר החלה להתרופף וחלה קריסה של השליטה הדתית. כאשר חל שבר מתעורוות שאלות
וכך צמחה הסוציולוגיה עקב שאלות בנוגע לסדר החברתי החדש. בנוסף, חלה באותה תקופה
עלייה של מדעי הטבע וניסו לחקות את המודל להסברים חברתיים. הקולוניאליזם
גם הוא השפיע על התפתחות הסוציולוגיה. הכובשים נחשפו לתרבויות שונות מהתרבות
האירופאית והקונטרסט העלה שאלות ומחשבות.
אוגוסט
קומט - מייסד הסוציולוגיה והוא טבע את שמה. טען שניתן לקחת את שיטות מדעי
הטבע וליישמן על מדעי החברה. קומט עסק בסטטיקה, מושג הלקוח מפיזיקה, המתייחס
לאיזון של כוחות הטבע. הוא שאל מהן הכוחות השומרים על האיזון החברתי? פיזיקה
חברתית. בנוסף, בדק את הדינמיקה החברתית ומה משנה חברות וכיוון השינוי.
קרל מרקס - הבולט
מבין הוגי הדעות החברתיים של המאה ה-19. לא התייחס לעצמו כסוציולוג אולם התובנות
הסוציולוגיות היו חשובות מאוד ולכן הסוציולוגים התייחסו רבות לרעיונותיו.
הקומוניזם הינה פרשונות מדינית ספציפית לתורתו של מרקס. הגרעין בסוציאליזם דומה
לגרעין המרקסיסטי אך לא אחד לאחד. מרקס טען שתפקיד הסוציולוג הינו לשנות את העולם
ולא לתאר אותו. המפתח להבנת ההיסטוריה האנושית הוא הקונפליקט המעמדית וכך מרקס ראה
את העולם - כזירה של קונפליקט, כשהמפתח הינו הקונפליקט הכלכלי והמעמדי. ישנן
סוציולוגים שגם מאמינים בגישת הקונפליקט אך ממקדים אותו במגדר כאבן הבוחן. לרב
שוזרים את המוחלש והמוגבל יחד עם הנחיתות הכלכלית.
אמיל
דורקהיים - עסק בבעיית הסדר החברתי. בודק איך האמונות והערכים של החברה
מחזיקים אותה יחד. איזו פונקציה הם ממלאים? מה מחזיק את החברה מלוכדת? כיצד כל חלק
בחברה תורם לשמירה על הכלל? למשל, כיצד מוסד המשפחה שומר על לכידות החברה כולה.
ישנן פונקציות גלויות, איטואיטיביות, ויש כאלו שמתפקדות באופן סמוי. לדוגמה, מיסוד
קיום יחסי מין במסגרת המשפחה זוהי פונקציה סמויה לשמירה של חברה. הסתכלות הרמונית
על החברה, בניגוד למרקס. דורקהיים פרץ דרך בכך שהשתמש בסטטיסטיקה כאשר בדק
התאבדות. הוא הוכיח שבקבוצות מסויימות בחברה ישנם שיעורי התאבדות גבוהים מהנורמה.
זה בניגוד לתפיסה הרווחת שהתאבדות הינה החלטה אינדיבידואלית. הוא הוכיח שהתאבדות
מושפעת מגורמים חברתיים ולא רק מגורמים פסיכולוגיים. לדוגמה, פסיכיאטרים ורופאי
שיניים שיעורי התאבדות גבוהים מהנורמה.
מקס וובר -
סוציולוג גרמני. נחשב כסוציולוג בעל ההשפעה הרבה ביותר על הסוציולוגיה מערבית.
התעסק בנושא המנגנון הבירוקרטי של החברה המודרנית. וובר ומרקס התעמתו בנושאים
שונים כי ראו דברים באופן שונה.
ההבדל
בין הסוציולוגיה לדיסיפלינות אחרות
סוציולוגיה
והיסטוריה - עוסקות בדברים דומים - מלחמות, הקמת מדינות וכו'. ההיסטוריון מתמקד
במאורע ספציפי וחוקר לעומק. הסוציולוג מנסה לעשות הכללות ולבדוק דברים לרוחב.
סוציולוגיה
ופסיכולוגיה - הפסיכולוגיה בודקת תהליכים אינטרא-פסיכיים והסוציולוגיה בוחנת את
החברה. נוקדת הממשק היא פסיכולוגיה חברתית.
כלכלה
וסוציולוגיה - לפי הכלכלה בני אדם הינם רציונאליים ומנסים להיטיב את מצבם הכלכלי
ונוקטים בצעדים לשם כך. הראיות הסוציולוגיות הצליחו להראות הדבר אינו כך. במבחן
המציאות המודלים הכלכליים כושלים. כלכלנים לא יכולים להסביר התרחשויות כלכליות ללא
הסוציולוגיה.
סוציולוגיה
ואנתרופולוגיה - ההבדל בין השניים הינו היסטורי בעיקרו. האנתרופולוגיה התפתחה מחקר
חברות קטנות שאינן אירופאיות "פרימיטביות". הסוציולוגיה התפתחה מחקר
החברה האירופאית המודרנית. האנתרופולוגים יגשו לתרבויות שונות שאינן מערביות. קיים
הבדל בשיטות העבודה - אנתרופולוגים עושים תצפיות מבפנים. הסוציולוג מעדיף להתמקד
באספקט מסויים.
סוציולוגיה
ועבודה סוציאלית - הע"ס הינו מקצוע פרקטי לעומת הסוציולוגיה. חלק מהנחות
היסוד של הע"ס נשאב מתוך הסוציולוגיה. קיימת שאלה האם לע"ס גוף ידע נפרד
משל עצמה. בכל מקרה ברור כי היא נסמכת במידה רבה על הסוציולוגיה. הממשק הוא בזרמים
בסוציולוגיה המתייחסים לשינוי החברה.
יסודות
הסוציולוגיה
1.
ראיית
היחיד בפרספקטיבה חברתית. מילס, שדיבר על דימיון סוציולוגי, התייחס לסוציולוגיה כחשיפה
והבנה של הקשר בין חיים של פרט לבין ההיסטוריה והחברה שבה הוא חי.
"הסוציולוגיה עוסקת בחשיפה והבנת הקשר בין חיי הפרט לבין
ההקשרים ההיסטורי והחברתי בהם הוא חי".
2.
ברגר
אומר: "קסמה של הסוציולוגיה נעוץ בעובדה שהפרספקטיבה שלה מאלצת אותנו לראות
באור חדש את אותו עולם שבו עשינו כל חיינו". כלומר, לקרוא תיגר על המובן
מאליו. בוחנת דברים הסמויים מהעין, מעבר להגדרות הפורמליות של המציאות. חפירה
בשכבות חברתיות עמוקות, הפסיכולוגיה של החברה.
ראיית
הכללי בפרטי. הסוציולוג אינו מבטל את ייחודיות הפרט אך לא בכך מתמקדים אלא לוקחים מקרה
מסויים רק על מנת להסיק ממנו על החברה. החברה משפיעה באופן שונה על קבוצות שונות
(ילדים - מבוגרים, נשים - גברים...).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה